שירות לקוחות:
053-3852365
לא מעט נתקלים בבתי הכנסת ובבתי מדרש שאת קירותיהם מעטרים קלפים ממסוגרים שעליהם כתוב את פיטום הקטורת הידוע שאנו קוראים בתפילות שלוש פעמים ביום, פעמיים בשחרית ופעם אחת במנחה. גם ישנם לא מעט מתפללים שבנוסף לטלית והתפילין הקבועים בתיק, יש להם גם קלף שעליו כתוב פיטום הקטורת כחלק מערכת התפילה.
מה המקור לזה? האם זה סגולה? האם יש בעיה כלשהי לכתוב את זה?
על שאלות אלו ועוד כמה נוספות נשתדל לענות לכם במאמר הקצר הזה. כהרגלנו קצר ולעניין בע”ה.
ראשית, עם ישראל קדושים הם וכמו רוב המנהגים והמסורות גם למנהג הקדוש הזה יש סמך בכתובים, הסגולות המפורסמות והמוכרות לנו במנהג הזה הם שתיים עיקריות:
1. הרב הקדוש רבי משה בן מכיר כותב כך: “החושש על נפשו ראוי לו להשתדל בכל עוז לכתוב את כל עניין הקטורת בקלף כשר ובכתיבה אשורית”
מכאן נלמד שקריאת הקטורת היא סגולה לשמירת הנפש.
2. הרב הקדוש האלהי מאיזמיר מחבר הספר כף החיים, רבי חיים פלאג’י זצ”ל כותב כך: ” נכון לכתוב פרשת פיטום הקטורת על קלף בכתב אשורי כמו בספר תורה”, “סגולה לפרנסה טובה ועושר כי הקטורת מעשרת ותמיד תהיה פרנסתו בריווח”.
מכאן אנו לומדים על סגולה נוספת באמירת פיטום הקטורת – סגולת לפרנסה ואף לעשירות.
ובכן אלו הן הסגולות שבגינם יהודים יקרים משתדלים לקרוא את פיטום הקטורת מתוך הקלף, וכך גם נהג במשך עשרות שנים הרב הגדול רבי עובדיה יוסף זצ”ל כפי שמעיד בנו הרב דוד יוסף שליט”א, אך מציין הרב שבשנותיו האחרונות נמנע מכך הרב עובדיה, כיוון שחשש שאנשים ילמדו מכך שמותר לכתוב לכתחילה את פיטום הקטורת על קלף.
למה? איזה בעיה יש לכתוב פיטום הקטורת על הקלף?
מבלי להעמיק בדיון של הפוסקים בנושא נציין בקצרה שמרן השולחן ערוך כתב: “לא יכתוב מגילה בפני עצמה מפרשיות התורה ואין כותבים מגילה לתינוק להתלמד בו” (יורה דעה סימן רפג סעיף ב’) זאת אומרת שאסור לפרק ולכתוב קטעים מהתורה בנפרד, אלא ספר התורה אמור להיכתב בשלמותו ולא בחלקים, אפילו לא לצורך לימוד תינוקות של בית רבן. וזה על פי דברי הגמרא בגיטין דף ס’ עמוד א’ ששם מפורש כך.
אך לעומת זאת, הרי”ף שקדם למרן השולחן ערוך כן התיר: “הלכתא כותבים מגילה לתינוק להתלמד בה” ממש הפוך מהגמרא. הפוסקים וביניהם גם ה’בית יוסף’ כותבים ליישב כיצד הרי”ף פסק הפוך מגמרא מפורשת, אך אין כאן המקום להאריך.
מה תכל'ס?
להלכה הפוסקים האשכנזים וכך גם הרב משה לוי זצ”ל סומכים בפשטות על הרי”ף ומתירים לכתוב פיטום הקטורת על קלף, שאר הפוסקים הספרדים פחות, אלא נצמדים לשולחן ערוך ואוסרים. אך אם יש כבר קלף שכתבו עליו את הפיטום – לכל הדעות יהיה מותר לקרוא בו, המחלוקת היא על הכתיבה עצמה האם מותר או אסור, אך לקרוא מותר ודאי ואף סגולה כנ”ל.
ישנה אפשרות נוספת שבאמצעותה יהיה ניתן לכתוב לכתחילה את הפיטום גם לדעת האוסרים – והיא להקפיד לכתוב את הפסוקים שיש בפיטום בצורה שלא יהיו יותר משלוש מילים בכל שורה. את שאר הכתוב שם – שלא מועתק מהתורה עצמה אלא מחז”ל, אין שום בעיה לכתוב איך שרוצים, כל המחלוקת היא על הפסוקים מהתורה.
כדאי להוסיף הערה לסופרים שכותבים – שאת השמות הקדושים שכותבים על קלף של פיטום הקטורת כדאי לקדש כמו בכתיבת ספר תורה, אמנם אין זה חובה אך זה מומלץ כדי להועיל לקיום הסגולה, כך מציין הרב מועלם ששמע מגדולים.
כיום ניתן להזמין פיטום הקטורת על קלף גם בכתב אשכנזי וגם בכתב ספרדי ובכל מיני גדלים למטרת מסגור בתוך תמונה או לצרף לתיק של התפילין לשימוש בתפילות.
יהי רצון שנזכה לקיים את קריאת פיטום הקטורת ולזכות לכל הסגולות המובטחות מהקדושים שציינו.
אנא בחרו קישור מהתת קטגוריה על מנת להגיע למוצרים רצויים.
