איך מכינים קלף לספר תורה

כל כתבי הקודש (ספרי תורה, מזוזות, תפילין, מגילות וכו’) כתובים על גבי קלף העשוי מעור בהמה ועוף טהורים, כפי שלמדו רבותינו: “מניין שאין כותבין תפילין אלא על גבי עור בהמה טהורה א”ל דכתיב (שמות יג, ט) “למען תהיה תורת ה’ בפיך” – מן המותר בפיך”.

לכן, כתיבת כתבי הקודש תמיד יהיו על גבי עורות מחיות שהוזכרו לנו בתורה לאכילה ואפילו מנבלות וטרפות שלהם.

רכישת ספר תורה ממכון סת”ם מסודר תבטיח לכם שספר התורה שלכם יכתב אך ורק על גבי קלף איכותי סוג א’ שעובד אצל מפעלי עיבוד הקלף הגדולים בארץ ונושאי תעודת כשרות כהלכתה.

כיום יש מפעלי לעיבוד עורות (בעיקר בחו”ל) שמייצרים קלפים לכתיבה ללא שום כשרות וללא שום פיקוח כדי למכור קלפים לכתיבת סת”ם. כמובן שקלפים אלו פסולים לחלוטין וכל כתיבה שתיעשה עליהם, מהודרת ככל שתהיה פשוט פסולה לגמרי!

תהליך עיבוד העורות הוא תהליך מורכב שכולל לא מעט הלכות חשובות שמכשירות את העורות לכתיבה.
התהליך כולל:

1. מליחת העורות אחרי ההפשטה מהצד של הבשר עד שמביאים את העור לידי יבוש
2. השרייה של העור במים כדי שיגיע לריכוך
   
3. מכניסים את העורות לתוך סיד לכמה ימים כדי לחזק ולכווץ אותם וכדי להצליח להוריד את השערות שדבוקות לעורות על ידי משיכה ביד.
4. העורות נשטפים במים ועוברים גירוד מכל מיני קרומים, שומנים ושאריות מהבשר
5. משרים שוב בסיד מרוכז לכמה ימים
6. שטיפה נוספת של העורות ומתיחה על גבי מתקן מיוחד עד לייבוש מוחלט.
7. שיוף של העורות מצד הבשר עד קבלת הקלף

כפי שצויין, כחלק מהתהליך משרים את העורות בתוך סיד כדי לחזק את העור ולכווץ אותו, בתהליך הזה צריך לומר בפה שהעיבוד נעשה לשם קדושת ספר תורה/תפילין/מזוזות ואם לא אמרו זאת העורות יפסלו לכתיבה.
נקודה מעניינת – ספרי תורה, תפילין ומזוזות שונים בקדושתם זה מזה, קדושת ספר תורה גדולה מקדושת תפילין ושתיהן גדולות מקדושת מזוזה.

לכן, אם העורות עובדו לשם קדושת מזוזה, אי אפשר לכתוב עליהם ספר תורה או תפילין מהסיבה שהקדושה פחותה מספרי התורה או התפילין.

כיום בשלב העיבוד נוהגים לומר: “הריני נותן עורות אלו לתוך הסיד לשם קדושת ספר תורה, ואני מתנה שאול לשנותן לכל דבר כשארצה” ובאופן זה, כך יהיה ניתן להשתמש בעורות אלו לכל כתבי הקודש.

העורות מתחלקים לשלושה חלקים:

1. גוויל – העור בשלמותו
2. קלף – החלק החיצוני לצד השיער
3. דוכסוסטוס – החלק החיצוני לצד הבשר

בעבר נהגו שספר תורה כותבים על גבי הגוויל, תפילין כותבים על גבי הקלף ומזוזות על גבי דוכסוסטוס.

כיום הדבר השתנה לפי שיטת פסיקת רבי משה איסרליש זצ”ל שפסק שניתן לכתוב את כל כתבי הקודש על גבי קלף.

קלף משוח

קלף שנמשח על ידי נוזל מיוחד כדי ליצור משטח חלק ולהקל על הסופרים במלאכת הכתיבה.

המפגש של הדיו עם קלף משוח יוצרת בעיות בספיגת הדיו בקלף ולמעשה אנו רואים בקלפים שעברו משיחה קיטועים רבים ומחיקות של הכתב בגלל המשיחה.

אומנם, המשיחה מקנה לסופר כתיבה מהירה יותר אך טומנת בתוכה הרבה בעיות הלכתיות ויוצרת בעיות עתידיות.

אצלנו במכון הסת”ם לא מתעסקים כלל עם קלפים משוחים. אך ורק קלף מהודר סוג א’. בהתחייבות.